יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מבזק
בדיקת מזוזות ותפילין: מתי צריך, איך זה עובד ומה חשוב לדעתאימוני כוח אחרי גיל ארבעים: למה זה חשוב ואיך מתחילים בבטחהריצה בחורף הצפוני: איך ממשיכים להתאמן בגשם, ברוח ובקורהסעות לאירועים וטיולים מאורגנים: איך בוחרים חברת הסעות ומתכננים נכוןכרמלית, מטרונית ורכבל: המדריך לתחבורה ציבורית חכמה וחסכונית בחיפהשגרת ערב לפעוטות: איך בונים הרגלי שינה שמביאים שקט לכל הביתהגולן בסתיו: מסלולים, נופים ויקבים לחופשה של שקט ומרחביםמזרנים, ספות ושטיחים: איך מנקים ריפוד ומפחיתים קרדית אבק ואלרגיות בביתהדברה ידידותית בגינה הביתית: איך מתמודדים עם מזיקים בלי רעלים מיותריםלמה אנחנו לא מפסיקים לצפות בריאליטי: מבט על התופעה הישראליתבדיקת מזוזות ותפילין: מתי צריך, איך זה עובד ומה חשוב לדעתאימוני כוח אחרי גיל ארבעים: למה זה חשוב ואיך מתחילים בבטחהריצה בחורף הצפוני: איך ממשיכים להתאמן בגשם, ברוח ובקורהסעות לאירועים וטיולים מאורגנים: איך בוחרים חברת הסעות ומתכננים נכוןכרמלית, מטרונית ורכבל: המדריך לתחבורה ציבורית חכמה וחסכונית בחיפהשגרת ערב לפעוטות: איך בונים הרגלי שינה שמביאים שקט לכל הביתהגולן בסתיו: מסלולים, נופים ויקבים לחופשה של שקט ומרחביםמזרנים, ספות ושטיחים: איך מנקים ריפוד ומפחיתים קרדית אבק ואלרגיות בביתהדברה ידידותית בגינה הביתית: איך מתמודדים עם מזיקים בלי רעלים מיותריםלמה אנחנו לא מפסיקים לצפות בריאליטי: מבט על התופעה הישראלית

בין המצרים ותשעה באב: המשמעות, המנהגים והרלוונטיות היום

שלושת השבועות שבין י״ז בתמוז לתשעה באב הם תקופת אבל ייחודית בלוח העברי. מה מציינים בה, אילו מנהגים נוהגים ומה אפשר ללמוד ממנה כיום.

מאת מיכל אבוטבול · 18.8.2026 · 4 דקות קריאה
בין המצרים ותשעה באב: המשמעות, המנהגים והרלוונטיות היום

בעיצומו של הקיץ הישראלי, כשהחופים מלאים והחופש הגדול בשיאו, מגיעה בלוח העברי תקופה שונה לגמרי באופייה. שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, המכונים בין המצרים, הם ימים של זיכרון ואבל על חורבן בית המקדש ועל אסונות נוספים שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. רבים מכירים את תשעה באב כיום צום, אך פחות מכירים את המשמעות העמוקה של התקופה כולה. במאמר זה נסביר מה מציינים, אילו מנהגים נהוגים, ומדוע התקופה הזו רלוונטית גם לחברה הישראלית של ימינו.

מקור השם והרקע ההיסטורי

הביטוי בין המצרים לקוח מספר איכה, שם נאמר כי כל רודפי ירושלים השיגוה בין המצרים, כלומר במקום צר שאין ממנו מוצא. חכמים פירשו זאת כרמז לימים שבין שתי נקודות הזמן הקשות: בשבעה עשר בתמוז הובקעו חומות ירושלים, ובתשעה באב נחרב בית המקדש.

על פי המסורת, בתשעה באב חרבו גם הבית הראשון וגם הבית השני, ולאורך הדורות נקשרו ליום זה אירועים טרגיים נוספים. כך הפך תשעה באב ליום האבל הלאומי המרכזי של העם היהודי, יום שבו מתאבלים לא רק על מבנה שנחרב אלא על אובדן העצמאות, על הגלות ועל הפירוד.

מנהגי שלושת השבועות

בתקופה זו נהוגים מנהגי אבלות שהולכים ומתחזקים ככל שמתקרבים לתשעה באב. המנהגים המקובלים משתנים מעט בין עדות וקהילות, אך יש כמה עקרונות משותפים:

  • נמנעים מעריכת חתונות ושמחות גדולות.
  • רבים נמנעים משמיעת מוזיקה בכלי נגינה.
  • נהוג להימנע מתספורת ומקניית בגדים חדשים, בפרט בשבוע שחל בו תשעה באב.
  • בתשעת הימים שמראש חודש אב נוהגים רבים להימנע מאכילת בשר ומשתיית יין, למעט בשבת.

מי שמבקש לדעת בדיוק מה נוהג במשפחתו ובקהילתו מומלץ לפנות לרב הקהילה, משום שיש הבדלים לא מבוטלים בין מנהגי אשכנז, ספרד ועדות המזרח.

תשעה באב: יום הצום

תשעה באב עצמו הוא צום מלא, הנמשך מהשקיעה ועד צאת הכוכבים למחרת. בנוסף להימנעות מאכילה ושתייה, נהוג להימנע מרחיצה לשם תענוג, מסיכה, מנעילת נעלי עור ומיחסי אישות. בבתי הכנסת יושבים על הרצפה או על כיסאות נמוכים, מעמעמים את האורות וקוראים את מגילת איכה בניגון מיוחד ועצוב.

בבוקר אומרים קינות, שירה ליטורגית שנכתבה לאורך הדורות ומתארת את החורבן ואת הגלויות. מחצות היום ואילך מקלים מעט במנהגי האבלות, מתוך תפיסה שכבר מתוך החורבן מתחילה הנחמה. כמו בכל צום, אנשים עם מצב בריאותי מורכב, נשים הרות ומניקות, ומי שנוטל תרופות באופן קבוע צריכים להתייעץ עם רופא ועם רב לפני שהם צמים.

משמעות האבל בעידן של מדינה

שאלה שעולה שוב ושוב בישראל היא מה הטעם להתאבל על חורבן ירושלים כשהעיר בנויה ומשגשגת. התשובות מגוונות. יש הרואים בתשעה באב יום של זיכרון היסטורי שאינו תלוי בנסיבות הנוכחיות, ויש המדגישים את הצד הערכי של היום.

המסורת מייחסת את חורבן הבית השני לשנאת חינם, ומכאן צמחה בשנים האחרונות מגמה ישראלית רחבה של שיח, מפגשים ושיעורים בליל תשעה באב העוסקים באחדות, בסובלנות ובמחלוקת לשם שמיים. במקומות רבים ברחבי הארץ, גם בצפון, מתקיימים אירועים כאלה שמפגישים דתיים וחילונים, ותיקים ועולים, סביב שאלות של חברה וזהות.

איך לחוות את התקופה עם ילדים

לילדים קשה להבין מושגים כמו חורבן וגלות, אך אפשר לגשת לנושא בצורה מותאמת. קריאת סיפורי חז״ל על קמצא ובר קמצא, למשל, פותחת שיחה על פגיעה, על השפלה ועל אחריותו של מי שעומד מהצד. שיחה כזו רלוונטית מאוד לחיי היומיום של ילדים בכיתה ובחצר.

אפשר גם להראות לילדים תמונות של דגם בית המקדש, לספר על העלייה לרגל בימי קדם, ולשוחח על מה פירוש הדבר להתגעגע למקום. ילדים גדולים יותר יכולים להצטרף לקריאת איכה או לסיור בעקבות ירושלים העתיקה.

מאבל לנחמה

מיד אחרי תשעה באב מגיעה שבת נחמו, הראשונה בשבע שבתות הנחמה שבהן קוראים הפטרות מספר ישעיהו המבשרות על תקווה ועל גאולה. המעבר החד מאבל לנחמה הוא חלק מהותי מהמסר של התקופה: הזיכרון אינו נועד לשקוע בעצב, אלא לבנות ממנו משהו טוב יותר.

שבת חזון והשבתות שלפני תשעה באב

בשלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב קוראים בבתי הכנסת שלוש הפטרות של פורענות, מתוך ספרי ירמיהו וישעיהו. השבת האחרונה לפני תשעה באב נקראת שבת חזון, על שם ההפטרה הפותחת במילים חזון ישעיהו, והיא נקראת בקהילות רבות בניגון של מגילת איכה.

ההפטרות האלה אינן רק תיאור של חורבן אלא גם ביקורת חברתית חריפה. הנביאים מוכיחים את העם על עוול, על שחיתות ועל הזנחת החלש, ומזכירים שהקשר עם ירושלים תלוי גם בצדק החברתי ולא רק בפולחן.

סיורים ולימוד ברחבי הארץ

בשנים האחרונות התפתחה מסורת של סיורים לילים בעקבות החורבן, בעיקר בירושלים, אך גם במקומות נוספים הקשורים לתקופת הבית השני, כמו גמלא ברמת הגולן, ציפורי בגליל או בית שערים שבעמק יזרעאל. ביקור באתרים כאלה בתקופה זו מחבר בין ההיסטוריה לבין הנוף המוכר.

בנוסף, מוסדות תרבות, מרכזים קהילתיים ובתי מדרש רבים מקיימים בליל תשעה באב שיעורים ודיונים פתוחים לקהל הרחב. ההשתתפות בהם אינה דורשת ידע מוקדם, והיא הזדמנות טובה ללמוד ולהקשיב לקולות שונים בחברה הישראלית.

בסיכומו של דבר, בין המצרים ותשעה באב הם הזמנה לעצור באמצע הקיץ ולשאול שאלות על העבר, על החברה ועל עצמנו. גם מי שאינו שומר את כל המנהגים יכול למצוא בתקופה הזו רגע של התבוננות, ואולי גם מחויבות לקצת יותר אהבת חינם.

עוד בדת ויהדות